בטאש חסן נ' אנרגון סחר (1993) בע"מ ואח'

החלטה

בפני בית הדין תביעת הנתבע 3 לסילוק התובענה כנגדו על הסף מאחר ולטענתו, כתב התביעה אינו מגלה כלפיו כל עילה ואין כל יריבות משפטית בינו לבין התובע.

התובע מתנגד לבקשה מאחר ולטענתו, הנתבע 3 הוא ה"רוח החיה" מאחורי העסק.

הפסיקה קובעת כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה, ופתרון המחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף (ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה, פ"ד מה (4) 18).

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, מצאתי כי יש לסלק על הסף את התביעה כנגד הנתבע 3 מהטעמים המפורטים מטה.

כתב התביעה במקרה שלפנינו אינו מציין כל עילת תביעה כנגד הנתבע 3. בכתב התביעה לא נטען כי יש לבצע הרמת מסך כנגדו ולא פורטו כל עובדות המקימות עילת תביעה כנגדו. התובע לא טען טענות אישיות כלפני הנתבע 3 אלא טען טענות כלליות כנגד "מספר מנהלים" והטענה הספציפית היחידה מועלית כלפי מר משה בר ששת אשר לטענת התובע איים עליו והחתימו על כתב הויתור (סעיפים 23-27 לכתב התביעה). מר בר ששת לא צורף כנתבע.

על מנת שבית הדין יאות למחוק תביעה על הסף מחמת העדר עילה "חייב להיות בית הדין בטוח ומשוכנע כי גם אם יוכיח התובע את כל אשר טוען בכתב תביעתו לא יהיה בכך כדי להועיל לו, מאחר שאין באותה מסכת עובדות כדי ליצור עילת תביעה" (דב"ע נו/140-3 כי"ל - כימיקלים לישראל בע"מ נ' ד"ר ליאונרד שור, פד"ע ל 152).

מאחר וכתב התביעה אינו מציין כל נימוק או תשתית עובדתית כנגד הנתבע 3 ולא טוען כלל כי יש להרים מסך כנגד הנתבע 3, אף אם יוכיח התובע את כתב תביעתו, לא יהיה בכך כדי ליצור עילת תביעה כנגד הנתבע 3.

תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת כי בית הדין ימחוק על הסף כתב טענות, בין היתר, כאשר "אין הכתב מראה עילה", כפי שהוכח בפנינו.

בפסיקה נקבע כי זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד, אולם זכות זו כנגד הנתבע 3 לא עוגנה כלל על ידי התובע.

על פי הפסיקה "... אכן, נטיית בתי הדין לעבודה הינה לנהוג בזהירות יתירה וביד קמוצה בבואם להכריע בבקשת דחייה על הסף. זאת על מנת שלא לשלול מהתובע להביא את עניינו לידי הכרעה לגופם של דברים ובכך לממש את זכותו המשפטית. עם זאת אין במגמה זו כדי לאיין כל טענה לסילוק תובענה על הסף..." (ע"ע 805/06 לוי נ' התעשייה האוירית לישראל בע"מ, [פורסם בנבו], מיום 19.2.08, וכן ע"ע 001443/04 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם) מיום 4.3.08).

דרכו של בית הדין שלא לדחות תביעות על הסף היא נר לרגלינו. עם זאת, שוכנעתי, מכל הנימוקים שפורטו לעיל, כי במקרה דנן לא קמה כלל עילת תביעה אישית כנגד הנתבע 3 ולכן יש לקבל את הבקשה לסילוק על הסף מחוסר עילה.

לאור האמור, מקרה זה נכלל בגדר החריגים לכלל לפיו מחיקה על הסף של תביעה הינו סעד המופעל על ידי בית הדין במשורה.

הבקשה לסילוק על הסף של התביעה כנגד הנתבע 3, מתקבלת. המזכירות תעדכן פרו' בהתאם.

כל צד ישא בהוצאותיו בגין בקשה זו.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ב, 06 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: